איך ב-Designit משלבים בין הורות לקריירה

שוחחתי עם לימור בורנשטיין, מחברת Designit, חברת היעוץ לחדשנות עסקית.  בשנתיים האחרונות משמשת לימור כ People Partner ואמונה על תחום משאבי אנוש, פיתוח טאלנטים ותרבות ארגונית. דיברנו על הדרך שבה Designit Tel Aviv, שהיא בעצם שלוחה מקומית של חברה בינ”ל, משלבים בין הורות לקריירה מבלי לפגוע האחד בשני.
היא מספרת איך היא מצליחה לשמור על אחוז גבוה של אמהות (ואבות) בחברה, ולמה זה דווקא משתלם.

היה מעניין.

 

ספרי קצת על Designit TLV.

Designit היא חברה בינלאומית לעיצוב חדשנות עסקית.
אנחנו מתמחים בשילוב של אסטרטגיה, עיצוב וטכנולוגיה לפיתוח של חוויות לקוח, מוצרים ושירותים ומותגים חדשים. בעצם המכלול שמסייע לחברות לצמוח במציאות המשתנה.

בשיתוף עם לקוחותינו אנו מלווים תהליכים מקצה לקצה משלב המחקר והרעיון ועד לאפיון, לעיצוב הסופי והיישום.
בישראל, יש שני צוותים מקצועיים שעובדים יחד באופן שותף על כל פרוייקט: צוות עיצוב וצוות אסטרטגיה, מה שמכונה בדיזיינאיט Business Design. צוות העיצוב מורכב ממעצבים גרפים ומתמחה בעיצוב דיגיטל, איפיון, ממשק וחווית משתמש ומיתוג.
צוות ה-Business Design מורכב מיועצי אסטרטגיה המביאים ביכולותיהם שילוב של חשיבה קיראטיבית-חדשנית עם ניסיון וידע עסקי-פיננסי רחב.

הצוותים הם אלה שחושבים, ממציאים, בונים ומוציאים לפועל רעיונות גדולים לכדי Business Transformation. השילוב של אנשים שמגיעים מרקעים שונים עם יכולות מגוונות, מעודד לחשיבה יצירתית רב תחומית והעשרה הדדית. כך יחד, אנחנו יוצרים את הדבר הבא. Designit באה לעשות חדשנות. להמציא, לייצר, לעצב- עתיד חכם, בריא ומותאם לצרכים של הלקוח.

חלק מהלקוחות שלנו הם ישראליים ובינ”ל: הבנקים המובילים (לאומי, פועלים, Siam), לאומי קארד, Visa Europe, חברות הייטק (Verint, Comverse, NCR, Retalix, Cisco), חברות סלולאר (סלקום, Telenor), רפואה (Novartis), תעופה (S7, Lufthansa, SAS) ועוד…

 

המבנה התל אביבי זהה גם בסניפים בחו”ל?

כן. כולנו בכל המשרדים של Designit בעולם, משתייכים לעולם התוכן של Strategic Design, אבל לכל משרד יש את ההתמחות שלו. יש משרדים המתמקדים גם בהיבטים אחרים כמו עיצוב מוצר ועיצוב חללים, עיצוב שירות וחוויה.

אנחנו עושים הרבה שת”פים עם המשרדים בחו”ל. דיזיינאיטים מישראל טסים לפרויקטים בחו״ל ולהיפך. אנחנו מארחים לעבודה משותפת קולגות שלנו מכל העולם.

 

איך אתם משמרים אי-שחיקה של העובדים?

.Talent Development Program

פיתוח אישי מתמיד הוא תפיסת העולם של Designit והפוקוס בגישה לעובדים שלנו. בכל תחום, בכל תפקיד ובכל שלב בקריירה. אנחנו רוצים שאנשים כל הזמן ילמדו ויתפתחו. אם יש עובד שבשלב מסויים ירגיש שאין לו מה ללמוד אצלנו, אני בחיבוק אקבל את זה שהוא עוזב, כי אין לי יותר איך לפתח אותו.

תמיד יש מה וממי ללמוד. האתגר שלנו כחברה וכעובדים הוא תמיד לצאת מאיזור הנוחות, ולעודד את בלוטת הסקרנות. עם שיטות שונות שיש לנו.

הפיתוח האישי הוא תהליך שמוסדר באירגון, אבל גם ליצירתיות לוקאלית יש את המקום שלה.
בסוף אתה נמצא יותר שעות פה מאשר בבית, אז כדאי שיהיה לך מענין וטוב.
כך שגם לתרבות הארגונית ולאווירה בין אנשי הצוות יש הרבה משקל. אנחנו מעודדים לפתיחות, משפחתיות, אמפתיה, כבוד והרבה הרבה פאן.

 

Designit_instagram
מתוך האינסטוש של החברה

 

אתם מאוד פתוחים וגמישים עם משרת הורה וזה לא מובן מאליו. איך זה קרה?

מתוך צמיחה טבעית של החברה, יצא שהרבה מהעובדים הן נשים. זה לא היה מכוון. אנחנו מגייסים הרבה בשיטת “חבר מביא חבר”.גם בהנהלה של החברה יש נוכחות של נשים – מי שמובילה את המשרד בישראל היא מיכל זאבי שהיא ה Managing Director, שזה בעצם מנכ”לית.
הפתיחות למשרות אם הגיעה מהבנה מאוד ברורה – Designit זה בית הספר הטוב ביותר בישראל לפיתוח ולימוד של טאלנטים בתחום העיצוב והחדשנות העסקית. מי שמגיע אלינו עם סיום הלימודים, כבר אחרי שנתיים מגיע לרמה מאוד גבוהה שמקבילה לשוק בהרבה יותר שנים של ניסיון. הן בעקבות האתגרים שיש על השולחן והן מפאת עבודת הצוות התומך מפתח אותך מהרגע הראשון שאתה משתלב בעשייה.
התפיסה שלנו היא לדאוג לאנשים למסלול ארוך של קריירה ולא לאבד אותם. לא משנה באיזה שלב של הקריירה שלהם הם נמצאים, בגלל שהם מתפתחים מאוד מהר.

אין שום כוונה שעובדים יבואו לשנתיים וילכו. יש פה אנשים שנמצאים 4,5,8 שנים ולא מתוך נוחות, אלא מתוך עניין ואתגר מתמשך.
בישראל, נשים בין הגילאים 25-40 נמצאות בשלב שהן סיימו את הלימודים ומתחילות את הקריירה, אבל במקביל הן גם כנראה מקימות משפחה. יש כאן קושי.

אם אני לא אוכל לאפשר חזרה מחופשת לידה באיזה שהיא קונסטלציה נורמלית לאמא, אני מאבדת את האנשים שהשקעתי ופיתחתי.
אנחנו מאפשרים גמישות עם החזרה לעבודה לאחר חל״ד, בכל מיני אופציות.
בפועל אמא לא תרצה לחזור ישר מחופשת לידה למשרה מלאה. אלא אם כן יש לה מטפלת או שהיא בוחרת שלא להניק וכדומה. אלו החלטות מאוד קשות ומשמעותיות עבורה.

יש לנו כל מיני פורמטים שאנחנו מאפשרים בעזרתם חזרה הדרגתית.
למשל, ניתן לבחור לחזור לעבודה למשרה חלקית – 75%, עד שנה מהלידה. גם לאחר שנה מהלידה את עדיין לא מחוייבת לחזור ל-100% משרה, אפשר להשאר עם אחוז נמוך יותר. זה לא יפגע בהתפתחות האישית, בשיבוץ לפרויקטים או בחוויה הצוותית שלך.
אחוז המשרה לא חשוב כמו המסר – אנחנו לא מוותרים עלייך ולא מכריחים אותך לחזור למשרה מלאה.

 

מה עושים כשיש פגישות בשעות שלא נוחות למשרת הורה? הרי יש לכם גם לקוחות מחו”ל.

אנחנו מתחשבים. אם זה משהו שהכרחי להשתתף בו והוא בשעה חריגה, אז קובעים מראש. כך תהיה האופציה להשתתף ולהתארגן לוגיסטית עם הילדים. בייביסיטר או החלפה עם הבן זוג באותו יום וכו’. זה לא קורה הרבה וזו לא השגרה.

רוב השיחות יתואמו לשעות הבוקר ואנחנו גם לוקחים בחשבון שאולי לא תהיה נוכחות בחלק מהפגישות, שזו החלטה מודעת.

 

יש אפשרות לעבוד מהבית?

לא, אנחנו מאמינים שהחוזק שלנו והיכולת להתפתח היא הביחד. הצוות מולטי- דספלינארי.
אם היינו מאפשרים לכל האנשים שיוצאים לתואר שני/לכל האמהות אחרי חופשת לידה לעבוד מהבית, אז לא היינו צוות. היינו חבורה של פרילאנסרים שעובדים מהבית.

אם יש משהו ספציפי, אפשר לבוא ולצאת מוקדם או להיפך. זה מאוד גמיש.
כברירת מחדל אנחנו מעדיפים את העבודה המשותפת במשרד.

אגב, גם אם יש ילד חולה בבית או שבוע הסתגלות בגן בספטמבר. באותו יום ניתן לעבוד פחות ולהשלים את השעות במועד אחר או אפילו מהבית.
אני בעצמי אמא וכשאני צריכה לצאת – אני יוצאת. אנחנו לא רודפים אחרי אנשים, יש כאן עניין של ניהול עצמי, תקשורת בנוגע לצרכים שלך ואחריות אישית.

 

תוכלי להגיד לי אם אמהות הן פרודוקטיביות ביחס לכמות השעות שהן עובדות?

חד משמעית כן. עבודה של 3 שעות יכולה להעשות בהרבה פחות.
הן יודעות שאין להן ברירה. בדור שלנו אמהות רוצות להיות קרייריסטיות מבלי לעשות ויתורים, וגם להיות אמהות מדהימות. מה שמביא אותן להיות תקתקניות, יעילות, זריזות ומתכוננות.

לפעמים הן באות מוקדם בבוקר בזמן שיש שקט בסטודיו וזה מאפשר להן לעבוד ביעילות. יש לנו אמהות שחזרו מחופשת לידה שנייה ותהיה גם שלישית בשנים הקרובות 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות