להזיז את הגבינה – למה התפטרתי ויצאתי לחופש

לעשות שינויים בקריירה זאת תרבות בשוק העבודה שלנו. גם בגלל שאנחנו דור הY וגם בגלל שהשוק לפעמים לא משאיר לנו ברירה. לא רק בהסבת מקצוע, אלא גם בתחום ספציפי יש תמיד תתי נושאים, ז׳אנרים ודברים שאפשר להמשיך להתפתח אליהם.

בחודשים האחרונים החלטתי לעשות את השינוי הזה, להתקדם הלאה למקום חדש שבו אוכל להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית. הרגשתי שסל הכלים המקצועי שלמדתי במקום העבודה הוטמע בי ושזה הזמן לחפש את המקום הבא שבו אוכל להמשיך להתפתח. למדתי המון בתקופה הזו, אבל זה הזמן להתקדם לכיוונים מאתגרים יותר.

כמובן שהכל ברוח טובה, זה תהליך טבעי ודיי צפוי כשאלה התחושות, במיוחד אחרי שנתיים+ בחברת פרוייקטים.

קשה אבל לפעמים הכרחי לצאת מאיזור הנוחות

איך זה באמת לחפש עבודה כשיש Day Job

לא תיארתי לעצמי שזאת לא תהיה משימה פשוטה. ברגע שתיק העבודות וקורות החיים מוכנים, הטלפונים מתחילים לזרום. ומכאן מתחילה הפרוצדורה: לתאם לזמן שנוח להגיע בו – מוקדם בבוקר או מאוחר בסוף היום. כמובן שצריך לקחת בחשבון מיקום. אם הפגישה תהיה רחוקה ממקום העבודה, צריך לחשב גם את הנסיעה ויותר מזה – את התירוץ.

מה אומרים למעסיק? כשזה בתקופות רגועות ויש ראיון פה ושם זה לא כ״כ נורא. אבל כשמקבלים טלפונים מחברות נחשבות ומוכרות בשוק, אי אפשר לסרב וצריך להתייצב לראיון. הרבה מהפעמים זה מגיע בגלים. פתאום כולם נזכרים בך בבת אחת.
מתחילה כאן בעיה לא פשוטה, כי אם מתקדמים בתהליכים זה מוביל להרבה פגישות שיכנסו לשבוע שלאחר מכן.

להיות בארון זה לא כיף, האנרגיות של להסתיר ולתרץ בתדירות גבוהה יכולות לתסכל.
תהליך גיוס דורש בממוצע 3 פגישות פיזיות במשרדי החברה המיוחלת.

עוד לא הזכרתי את נושא תרגילי הבית שכל חברה שולחת. מספיק שהתראיינתי פעם בשבוע וזה כבר אומר שכל סופ״ש היו לי שיעורי בית לעשות. כאמור, יש חברות שהיקף המשימה שהן נותנות גדול. ככה שלא תמיד מדובר בכמה שעות בודדות לפני השבת.

בקלות אפשר להתחיל את השבוע החדש בעבודה מבלי שנחתם והתאווררתם בסופ״ש.
המשכתם לתוך התחלה של עוד שבוע עמוס, שבחלק מהחברות תרבות העבודה היא ״היום שלי רק מתחיל ב18:00״ [לא במקרה שלי].

ככה זה היה נראה אצלי פחות או יותר – לתאם ראיונות ולדעת לתזמן אותם נכון, עם סופ״שים גדושים בעבודה.

 

שחמט

לא בריא למקבל

הגעתי למסקנה שהתבנית הזו לא נכונה בשבילי. המון קלישאות עובדות במקרים האלה, שוק העבודה מאוד דומה לעולם הדייטים – תפסת מרובה לא תפסת.  הרי לחפש עבודה זו ״משרה מלאה״. חשבתי שזה משפט שהוא נכון לאנשים בתחילת הדרך שאין להם ניסיון/מקצוע, אבל הופתעתי להבין שממש לא בהכרח.

היתרונות

כבר ביום שהודעתי שאני עוזבת הרגשתי הקלה עצומה. עכשיו הרצונות והמניעים שלי שקופים לחלוטין. שההחלטה התקבלה בהמון הבנה ויותר מזה, הציעו לעזור לי למצוא את הבית המקצועי הבא.

הבונוס הוא שכשכולם יודעים ולא צריך להתלחשש, עוד הזדמנויות יכולות לבוא מכיוונים לא צפויים.
יתרון נוסף הוא פקטור הזמינות. יש חברות שאיוש המשרה דחוף להן וזמינות מיידית יחסית יכולה להיות יתרון מול מועמדים אחרים.


כמובן שיש גם את היבט הזמן הפנוי, שאפשר להקדיש אותו לראיונות בשעות נוחות, בלי לחץ לסיים ולחזור למשרד אחרי זה. 

הפחד מהלא נודע

ההבדל היחיד בין מי שמחפש עבודה תוך כדי Day job למי שהחליט לעזוב קודם, הוא נטו עניין כלכלי. הרי ההחלטה נפלה, המרחק מלהגיש התפטרות הוא המשכורת ב10 לחודש.  
גם כשיש רזרבות בבנק, זה עדיין מפחיד. תהליכי גיוס מול חברה יכולים להתפרש על מספר שבועות.

החלטתי להלחם בפחד הזה, לנקות את הראש ולהתחיל מחדש את החיפוש שלי. כשיש לי זמן פנוי וראש נקי ממחויבויות למעסיק אחר. אם הייתם שואלים את שני של לפני 4 שנים, אין סיכוי שהיא הייתה עושה את זה. 
הזזתי לעצמי את הגבינה ויצאתי מאיזור הנוחות.

9 תגובות “להזיז את הגבינה – למה התפטרתי ויצאתי לחופש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות