מבחני בית למעצבים – הטוב, הרע והמכוער

מבחני בית למעצבים הם סטנדרט כמעט בכל חברה שמגייסת עובדים.  אם לפני רגע סיימנו סוף סוף לעצב את תיק העבודות, נגלה שיש פקטור שמתחרה איתו. בשלב מסויים, הפורטפוליו הופך למשני.
בעזרת תיק העבודות שלנו, כנראה שנקבל טלפון מה-HR, אבל הפרמטר שיקבע את המשך התהליך, זה דווקא תוצאות המבחן. כמו בכל דבר, יש יתרונות וחסרונות לסוג כזה של קבלה לעבודה.
הבעיה היא שהתחום קצת אפור, שלא נאמר פרוץ.
סדר הגודל של המטלות משתנה מחברה לחברה ולא תמיד מתאים את עצמו לאנשים שעובדים. יש גם חברות שישלחו את המועמדים ישר אל הפוטושופ, מבלי שפגשו אותם קודם. שזו שיטת גיוס שאפשר להתווכח איתה – לא עדיף קודם לפגוש את הבן אדם ואז לפסול אותו, מאשר לבזבז לו את הזמן?
מצד שני, גם למגייסים יש זמן יקר וקצוב והמבחן הוא סוג של סלקציה נוספת.

חברה טובה שהיא HR מהממת בפני עצמה, אמרה לי ששתי השיטות הן פשוט מטודות שונות, לא שיש נכונה יותר או פחות.

אבל בואו נדבר רגע על המשוכה החדשה-ישנה שיש למעצבים בשוק.

הטוב – דלת נעולה שיש לה מפתח

יש סוג מאוד מסויים של מעצבים, שמבחני הבית הם ברכה עבורם – מי שעושה הסבת מקצוע ו/או חסר ניסיון. מטלה שנתנת ע”י מגייס, מיישרת קו בין המועמדים למשרה. כך קל יותר להשוות בין עובדים פוטנציאליים – איך היו ביצועיהם למשימה זהה.

אם בתיק העבודות שלי חסרים פרוייקטים במובייל, למשל, אבל רואים שיש לי פוטנציאל וכן נותנים לי את המשימה – זו ההזדמנות לתת בראש.

אם תיק העבודות שלי גבולי ולא ממש מרשים, ובכל זאת נותנים לי הזדמנות לעשות את מטלת הבית – הרי שיש לי הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמי.

clint eastwood

הטוב [והחתיך]

הרע – עוד משוכה בדרך לפסגה

עבור מעצבים שיש להם ניסיון מדושן ותיק עבודות שלא משאיר ספקות – המבחנים הם שלב מציק, כי כנראה שהם יעברו אותם. אבל זה לא אומר שזה לא יהיה מלחיץ ומאתגר כמו כל מבחן או כל פרוייקט חדש.

בסופו של דבר, חלק מהקושי של מטלות הבית האלה, הוא שהן נעשות בבית, אחרי יום עבודה. אולי גם על חשבון סופ”ש של כלניות בנגב.

רוצה להאמין שמעצבים בעלי ניסיון יעברו את רוב מבחני הבית שלהם. מבחן למעצב מנוסה צריך להיות עם דגש על צורת החשיבה ודרכי ההתמודדות ולאו דווקא על ביצועים טכניים.

לתת למעצב עם לפחות 3 שנות ניסיון ופורטפוליו טוב מבחן של עיצוב עמוד נחיתה, לא מוליד הרבה תובנות לדעתי.

lee-van-cleef

המכוער – המטלה שהפכה לסמינריון

כאמור, השלב הזה בגיוס מעצבים הוא תחום אפור ולא יכול להיות בו סטנדרט אחיד. חלק מהחברות מביאות מטלות בהיקף מאוד גדול שלא תמיד מתאימות לאנשים עובדים. גם למי שעדיין לא מצא עבודה לא מגיע לשבת ימים רצופים על משימה. לא תמיד יש איזון בין היקף המשימה [ניחא אם היא גדולה] לזמן שמקציבים לבצע אותה.

בקיצור, קצת מערב פרוע.

על פי ההיגיון גודל המשימה צריך להיות באיזה שהיא קורלציה עם גודל החברה. זה מובן לכולם שמבחן קבלה לפייסבוק ישראל לא יראה וידרוש כמו מבחן לסטארטאפ של 3 אנשים.

Eli-Wallach

הפי אנד

להתקבל לעבודה זאת משימה לא קלה בחלק מהמקרים. צריך ממש לעבוד בזה. מבחני הבית הם כאן כדי להשאר, שזה לגמרי סבבה. לקבל עובד ולהכשיר אותו זה תהליך יקר לחברות במשק והן צריכות להיות בטוחות שהן מכניסות אליהן את האדם הנכון.

רק בואו נקווה שהמטלות תהיינה ריאליות בהיקף ובמורכבות.
יש לכם סיפורים טובים וטובים פחות ממבחני בית? ספרו לי, אשמח לקרוא.

8 תגובות “מבחני בית למעצבים – הטוב, הרע והמכוער

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות