עבודה עברית – לאסוף מידע על משתמשים מהשטח

“יוני, מה שלומך? איך הולך?”

-“גילוש! איזה כיף שבאת, מה נשמע? רוצה קפה? יש לנו גם כמה סוגי תה, איזה את רוצה?”

נשמע כמו התחלה של שיחה שלי עם אחי, אם היו קוראים לו יוני ואם הוא לא היה יודע שאני לא שותה קפה.
אבל כמנהלת המוצר ומאפיינת חווית המשתמש, זאת התחלה די רגילה של פגישה סטנדרטית עם המשתמשים  של FieldIn, חברת Agritech  מרמת ישי.

תנו לי להרחיב את התמונה. הפגישה מתרחשת בתוך קראוון קטן מתחת לסככה ענקית, שיושבת באמצע פרדס גדול אי שם במרכז הארץ.

מחוץ לקראוון, מידי פעם עובר טרקטור גדול שגורר אחריו מיכלית של 3000 ליטר. דלת הקארוון פתוחה ולכן כל כמה דקות אפשר לראות אנשים עם מזמרות או צינורות ביד, פועלים תיאלנדים שמציצים כדי לשאול שאלה ספק באנגלית/עברית/תאילנדית וסתם אנשים שעברו ונכנסו להגיד שלום.

הריצפה של הקראוון מלאה בבוץ והמחשבה הראשונה שיש לי בראש היא האם מישהו אי פעם ניקה כאן אבק, ואם ניקה, כמה זמן לקח עד שהכל התכסה שוב.

אלו המשתמשים שלנו- אנשים שמתעוררים ב-4 לפנות בוקר כדי להתחיל לעבוד ב5:00, לפני שהשמש מתחילה לקפוח על הראש. על פגישות אחרי 15:30 בכלל אין על מה לדבר.
הם אנשים שיש להם תמיד בכיס פנקס קטן, מקומט ומוכתם שבו הם כותבים כל מיני דברים בכתב שאף אחד לא יכול לקרוא.
למיילים הם עונים לפעמים, בדרך כלל אחרי כמה ימים טובים.

 

טפסים וסקרים

אני עובדת כבר שנתיים בFieldIn, במהלכן כל כמה זמן מישהו מעלה שני רעיונות אדירים – “בואו נכין שאלון  ונשלח למשתמשים שלנו!”  “בואו נתקין Google Analytics ונאסוף מידע על המשתמשים!”
רעיון מעולה, נכון? אחרי הכל אנחנו רוצים לדעת מה הם חושבים, איך הם מתנהגים, במה הם משתמשים ובמה לא, מה אפשר לשנות ולתקן ועוד.

בכל פעם כשמישהו מעלה את ההצעות האלו אני מוצאת את עצמי אומרת את המשפט הבא- “אין שום סיבה לעשות סקר, כי אף אחד לא יענה עליו” וישר נתקלת במבטים של  “איזו מין מנהלת מוצר לא רוצה לעשות סקרים? היא לא רוצה מידע על המשתמשים?”

כמות המידע שיש לנו לא רלוונטית מבחינה סטטיסטית בשביל שנשתמש ב Google Analytics. כדי לקבל מידע רלוונטי באמצעים סטטיסטיים צריך כמות מסויימת של משתמשים. מתחת לכמות הקריטית הזאת, ניסיונות למצוא דפוסים בעזרת סטטיסטיקה מייצרים בעיקר טעויות.

המוצר שלנו מיועד לחברות גדולות שבהן מספר המשתמשים מועט. המשתמשים, אלו שתארתי קודם, נמצאים רוב היום בפרדס או במטע, שעות המשרד שלהם מועטות ולעיתים לא קיימות.
עד שהם כבר כן במשרד הם ממלאים טפסים משמימים בעזרת ניירות קופי…
מה שנקרא – Know your audience.

לא לדאוג, אני חובבת שאלונים ידועה ואם תשלחו אלי שאלון, רוב הסיכויים שאני אענה עליו ברצינות גדולה וגם אחזיר לכם פידבק על דרך בניית השאלון.
אני גם לא נגד Google Analytics, גם אני כמו כל אחד אחר אוהבת להציץ לאנשים אחרים.

 

1234

 

מידע מהמשתמשים

המידע מהמשתמשים מתקבל בצורה מאוד פשוט – שותים איתם קפה/תה. והרבה.
זה נשמע פשוט מדי, אבל הרבה פעמים אנחנו מעדיפים להשתמש בכל מיני עזרים משוכללים (שאלונים, אנליטיקס, כלי טכנולוגים שונים וכן הלאה) כדי לקבל מידע.
כשיש מעט משתמשים באופן יחסי ויש שוני גדול בינהם, הדרך הטובה ביותר לקבל מידע היא פשוט לדבר איתם: לשאול שאלות, לבדוק נושאים לא ברורים, לקבל רעיונות חדשים, לפתוח עיניים ולהסתכל על הדברים שמוצבים להם על השולחן שנמצאים ברכב.

לפעמים הם לא רוצים לדבר.
עבודה עם ארגונים גדולים במסגרת עסקית של B2B מגדירה בהכרח שאנשי השטח, שהם המשתמשים הראשונים שלכם, יהיו כנראה חשדנים כלפי כל מי שההנהלה מגייסת כדי לשנות את הדרך שבה הם התרגלו לעבוד. יש סיכוי סביר שהתגובה הראשונית שלהם לא תהיה רצון לשיתוף פעולה. כדי שזה יקרה,  צריך לבנות איתם מערכת יחסים. כזאת שבה הם מרגישים שמתעניינים בהם, ולכן מוכנים להיות כנים ולחלוק מידע שכל כך חשוב לנו.

אם יש לי חששות לפני פגישות עם משתמשים אני נזכרת במשפט מעולה ששמעתי לפני כמה שנים: ״אנשים אוהבים לדבר על עצמם.״ רוב האנשים ישמחו לדבר על עצמם אם יתנו להם הזדמנות. זאת נקודת המוצא שלי לבניית מערכת היחסים עם המשתמשים.

אני תמיד מתחילה את השיחות במשהו אישי, שאלה על חפץ אישי שאני רואה בסביבה הקרובה או סיפור אישי שלי. המחווה הזאת מייצרת את הקשר האישי הראשוני ואחריה רוב האנשים ירגישו הרבה יותר בנוח לדבר על עצמם. זו המטרה, כשאנחנו מגיעים לדבר עם משתמשים, אנחנו מתעניינים בהם, בדרך שבה הם עובדים עם התוכנה שלנו, בדרך שבה הם מצליחים או לא מצליחים לעשות דברים. הפוקוס הוא לא על התוכנה שלי שבשלב הזה לא מעניינת אותי כי אחרי הכל אני מכירה אותה כבר די טוב ( אפיינתי ועיצבתי אותה).

 

פגישות

דבר ראשון אני מגדירה את מטרת הפגישה: עם מה אני רוצה לצאת בסוף הפגישה? מה חשוב לי? לפעמים המטרה היא לקבל מידע מסוג מסויים. לפעמים המטרה היא לייצר אצל המשתמשים תחושות ומחשבות מסויימות. לדוגמא את התחושה שלחברה שלי מאוד חשוב מהם. אפילו תחושת התלהבות מהאפשרויות שהתוכנה שלנו מציעה היום ותציע בעתיד הקרוב.

אחרי שהמטרה ברורה, אני עורכת את השאלות כדי שתהיינה פתוחות ורחבות ככל האפשר ולא בינאריות. לעולם לא אקרא שאלות מהדף, אלא אתייחס אליהן כנקודות מסייעות לכיוון השיחה.

הרבה מהתובנות החשובות שלנו והמידע המעניין שקיבלנו היה דרך שיחה שגלשה ופתחה נושאים חדשים שפתאום הבנו שיש להם חשיבות רבה בשבילנו.

למרות שזה מאוד מפתה, הראיונות עם המשתמשים לא מוקלטים. אני חושבת שיש בהקלטה משהו מאיים ומלחיץ. אני כותבת (על נייר, לא במחשב) את סיכום הדברים. משתדלת לכתוב ציטוטים משמעותיים כדי להעביר הלאה לצוות הפיתוח או לביזנס.

במהלך הפגישה אני מסתכלת בעיניים, מהנהנת הרבה עם הראש, שואלת שאלות בהתייחסות לדברים שנאמרו. במהלך כל פגישה לקראת סופה אני אשתדל לתת גם מידע בחזרה- בדרך כלל אני אספר על פיצ׳רים או מוצרים חדשים שאנחנו מתכננים. השלב הזה סוגר את הפגישה והוא נותן לצד השני את התחושה שהייתה שיחה הדדית שבה שני הצדדים חלקו מידע. זה השלב שמייצר את ההזדמנות לשיחה הבאה, כי בעזרתו אני הופכת את המשתמשים לשותפים לתהליך פיתוח המוצר.

כשאנשים מרגישים שותפים הם ישמחו לחלוק מידע, ונוצר תהליך שמתחזק בכל פגישה.  

 

60 שניות על Agritech

אגריטק הוא אחד התחומים המתפתחים במהירות בתעשיית ההיי-טק, מדובר על מוצרי תוכנה וחומרה שנותנים מענה לעולם החקלאות, תחום שקיים כבר למעלה מ- 10,000 שנה אבל עד התקופה האחרונה נוהל על ידי חוות ומשקים קטנים יחסית שעסקו במגוון רחב של סוגי חקלאות ביחד. עם התקדמות המהפיכה התעשייתית החוות גדלו והתחילו להתמקצע בסוג אחד חלקאות (לדוגמא גידולי שדה או מטעים) ולפעמים גם במספר מצומצם של גידולים (לדוגמא תפוחים).

היום, איסוף ושימוש במידע דיגיטלי הוא נחוץ והכרחי על מנת להתייעל ולשפר את התוצרת החקלאית. בפילדאין אנחנו מפתחים מוצר שנותן פתרון כולל לנושא הדברת המזיקים במטעים.
התהליך מתחיל בניטור המזיקים בשטח שנעשה ע״י אגרונום מוסמך שמכיר את סוגי המזיקים השונים ואת הנזקים שהם עלולים לגרום, ממשיך בקבלת החלטות פעולה בנוגע לצורך בהדברת המזיקים שנמצאו ומסתיים במעקב אחרי איכות ביצוע פעולת הריסוס של הטרקטור בשטח.
FieldIn מפתחת פלטפורמה שנותנת מענה לכל אחד מהשלבים המורכבים האלו וכוללת ממשק אינטרנט, מערכת מובייל נייטיב, ורכיב חומרה שמותקן על הטרקטור ומספק מידע בזמן אמת.  

 

על כותבת הפוסט – גילה כורםגילה כורם

בהתחלה בכלל הייתי אדריכלית נוף. עבדתי שנתיים במקצוע והבנתי שעולם האדריכלות איטי מידי בשבילי. חיפשתי דברים אחרים ושמעתי במקרה על תחום חווית השימוש, התחלתי ללכת למפגשים של הקהילה (שהייתה מאוד קטנה בהתחלה) וללמוד לבד, והבנתי שזה תחום שאני רוצה להיות חלק ממנו. למדתי Human Computer Interaction באוניברסיטת Tufts שנמצאת ליד בוסטון ותואר שני בעיצוב תעשייתי בטכניון, המחקר שלי עסק בתחום ה- NUI (ממשקי מחשב טבעיים). אני מאפיינת ממשקים כ-6 שנים. בפילדאין אני מנהלת את המוצר ואת חויית השימוש ותוך כדי לומדת הרבה על חקלאות ועל שימוש של אנשים לא טכנולוגים בכלים טכנולוגים.

תוכלו למצוא את גילה ב-LinkedIn וב-Facebook.

One Comment on “עבודה עברית – לאסוף מידע על משתמשים מהשטח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות