קודם כל מובייל

פיטפטתי קצת עם שירה נטוביץ’ אשכנזי, מעצבת UX/UI המתמחה בעולם ה- Mobile, על חוויות, הקשיים, דרכי הפעולה והשיטות שבהן היא משתמשת על מנת לשחות לה במים העמוקים של עולם ה- Mobile devices.

שירה התחילה את דרכה כמעצבת (דיי ביצועיסטית) במשרדי פרסום, במקביל עצמאית, במקביל מרצה בספיר. לאחר שנתיים (!) של חיפושים כושלים אחר מי שיפתח לה את הדלת לעולם ה UX, ולאחר לידת ביתה בכורתה, עשתה הסבה והוסמכה כדולה פוסט פארטום, עד שיום בהיר אחד היא התקבלה לסטודיו UX של מטריקס, ומשם הדרך הייתה סלולה.

לאחר לידת הבן השני חזרה לסטודיו והבינה שעקב שינוי ארגוני אין עוד צורך בה במחלקת ה Mobile, ובלב כבד עזבה בית אהוב, ומצאה את עצמה כ Head of UX בחברת Tingz מקבוצת CodeOasis.

 

מה היה האתגר העיקרי שלך כאחת שעשתה את המעבר לעומק של עולם ה-Mobile UX?

כנראה שאני לא שונה מהרבה מעצבים, כי ענייני התקשורת עם צוות הפיתוח הוא נושא כאוב לכולנו.
במקום העבודה הקודם שלי, חייכתי (או בעצם קצת בכיתי) לעצמי בלב, כשאחד המפתחים היה אומר משהו כמו “אני אבדוק, אני לא יודע בדיוק איך, אני אשאל אולי אם מנהל הצוות שלי יודע, אולי תמצאי משהו אחר שיהיה נייטיבי יותר” וכו’.

לא ידעתי כמה זה חמור, עד שלא הגעתי למקום העבודה הנוכחי, ובאפליקציה הראשונה שיצרתי, שאלתי את אחד המפתחים אם אפשר לעשות משהו. הוא הסתכל, בחן, ואמר בשיא הרוגע: “נגרום לזה לעבוד. אני אחפש את זה ואם לא נמצא נשב שוב ונראה מה עושים ואיך משנים”.

ממליצה למי שהגיע לצוות קיים, קודם לשאול ולהבין מהן שיטות העבודה המקובלות, לעבוד קצת ולהרגיש את השטח. אולי הן טובות וכדאי לשמר אותן, ואולי הן מסורבלות וכדאי להציע דרך חדשה.
מה שבטוח, שברגע שיש תקשורת טובה, הדברים יועלו בצורה נעימה והחלטות יתקבלו ברמת הצוות.

שירה נטוביץ' אשכנזי

שירה נטוביץ’ אשכנזי

בדיוק בגלל זה הקמתי את הקבוצה בפייסבוק, Mobile Talks

יצא מצב שבעבודה הקודמת הייתי דיי לבד בעסקי האפליקציות (שאר הצוות היו מומחי UX/UI מעולים ללא רבב, אך התמחו בעולם הDesktop). בהשכלתי לא קיבלתי הכשרה על אפליקציות (סיימתי לימודים ב 2008) ובמסגרת הקורס באפיון חווית משתמש לא חידשו לי יותר מדי דברים ברמה הפרקטית, ומאוד התאכזבתי מהם.

לצערי כיום, בישראל, אני לא יודעת אם יש בכלל מוסד שנותן קורסים ל UX/UI עם פוקוס על עולם ה Mobile, זה יכול להיות אחלה רעיון…
חיפשתי קבוצות בנושא Mobile ולא מצאתי קבוצת דיון איכותית בעברית, הממוקדת UX/UI בעולם ה- Mobile Devices, Wearables, IOT וכו’, שאפשר להגדיר אותה כבאמת פעילה ולא רק ברמת פרסום משרות…

מצד שני עמדו לנגד עיניי המעריצות שתי קבוצות חזקות ביותר מהן למדתי ועדיין לומדת המון.
הראשונה היא המלכה האם “XX UX” והשניה היא “חוויית משתמש ישראל” של ברק דנין. שתיהן מאוד מקצועיות, מאוד ענייניות, וממש רציתי לקבל עזרה ותגובות מאנשים מנוסים וחכמים כאלו רק בפוקוס על עולם ה Mobile.

אז יום אחד אמרתי די. מקסימום אקים קבוצה מעולה…
עד היום היא הפלטפורמה המועדפת עליי להתייעצות, שאילת שאלות נקודתיות ושיתופים של גיקים, וכל חבר חדש שנוסף לקבוצה הוא פשוט פלא.

אני מניחה שפרוייקט שהוא Mobile לא שונה בנקודת ההתחלה שלו מכל פלטפורמה אחרת.

 

איך התהליך אצלכם בחברה מתחיל?

כשאנחנו מקבלים רעיון לאפליקציה חדשה, אחרי שההסכמים נחתמו הכספים והלו”ז אושרו, מזמנים אותנו לישיבת Kick Off עם הלקוח, ואיך אומרים? Let the games begin!
בשורה התחתונה אנחנו מתאמים ציפיות לגבי עתיד הפרוייקט והמוצר, מחליטים מה יכנס לגרסא הראשונה ומה לא וכו’.

לפעמים מדובר בפרוייקט שהמטרה שלו היא “להרגיש את השוק” ולא דרוש יותר מ- MVP, כך שכל הפנטזיות הקונספטואליות שאני יכולה להציע לא רלוונטיות במקרה כזה. אבל אני אמשיך להציע צ’אט בוט בכל פגישה עם הצוות, מתישהו זה יצליח לי…

אנחנו בצוות מאפיינים ומעצבים מסכים, מנהל הפרוייקט או מנהל המוצר כותבים את ספר האפיון הפונקציונאלי, והחבר’ה בפיתוח מתחילים לבנות את התשתית של האפליקצייה.

אחרי שיש כבר גרסא באוויר, אם זה IOS או אנדרואיד, בדיקות QA וכו, זה כבר סיפור אחר…

chatbot

אפשר להגיד שמסמך איפיון הוא בגדר פריווילגיה בחברת פרוייקטים. מי כותב אותו?

מסמך אפיון הוא מסמך בו אנחנו המאפיינים (או מנהלי המוצר או מנהלי הפרוייקט – תלוי בחברה) מגדירים את המוצר (אפליקציה), על כל המשתמע מכך.
החל מהיכולות, ההגדרות, מה יכלל בכל גרסא, מה יופיע בצורה כזו ומה בצורה אחרת. במה צריך להתחשב לטובת הגרסאות הבאות.

לעיתים כבר מכניסים סוג של Wire frame לתוכו, אם יש כבר משהו ברור או שהלקוח ביקש ממשק מסויים בבירור, שיהיה קל יותר למעקב. יש בו את עץ המסכים, ואת תרחישי המשתמש, את ההתנהגויות האנימטיביות ואת כל המחוות שאמורות להיות באפליקציה. זה מאין “תנ”ך” של כל אפליקציה. עם המסמך הזה עובדים כולם, וכל אחד לוקח את המידע הרלוונטי לו (מאפיינים מעצבים ומפתחים).
אצלנו למשל, כותב אותו מנהל הפרוייקט (שהוא קצת פרודקט) ואני מכניסה את מה שרלוונטי ל UX, כך שכרגיל… עבודת צוות.

 

באיזה דרכים את מתמודדת עם לקוח שחושב שהוא יודע UX למובייל מתוקף היותו משתמש יום-יומי?

זו באמת נקודה שלפעמים אני מברכת עליה ולפעמים היא תקועה לי כמו קוץ בגרון… מתוקף היותי מרצה בדימוס, למדתי להציג את הדברים בצורה רותמת.
קרה לי בעבר שלקוח ביקש שנאפיין ממשק בצורה או בהתנהגות מסויימת כי ככה הוא היה מצפה שהממשק יתנהג.

הדבר הראשון שאני ממליצה זה קודם כל לנשום ובאמת להקשיב. הלקוח אמנם (ממש) לא תמיד צודק, אבל תמיד משלם. אז אני מקשיבה ומפנימה את מה שהוא מציע.
אם זה מקובל עליי החיים יפים. אם אני חושבת ויודעת בוודאות שהוא מבקש בקשה הזויה, אני מתחילה בהשלכה על עצמי. “התהליך הנכון הוא לאפיין ממשק עבור הפרסונות אותן הגדרנו, ולא לפי אופי השימוש שלי עצמי כאשת אנדרואיד”.

לפעמים כשהפגישה/מיילים איתו לא נפסקים, אני אומרת STOP. תן לי לבדוק את זה/ תן לי לראות איך זה יראה ואז נשקול יחד/אני רוצה להריץ על זה כמה בדיקות על אנשים שלא מכירים את האפליקציה וכו. לפעמים זה שבאמת בדקתי, והראתי Wire frame מדוייק לפי מה שהלקוח ביקש, זה הדבר היחיד שיעזור לו לרדת מהעץ עליו טיפס.

היה לי לקוח שביקש משהו שלא הסכמתי ולא עזר לי שום דבר.

בסוף עשינו את מה שהוא ביקש והוא ידע שזה משהו שאני לא אוהבת. אבל כמו שאמרתי לו “אני בוחרת את המלחמות שלי, ובשלב כל כך מתקדם של הגרסא, זה לא מה שיהרוג אותי, ופה אני בוחרת לקחת צעד אחורה”.

שירה נטוביץ' אשכנזי

שירה, לסיכום. מה יש לך להגיד לאנשי UX UI באשר הם?

מה שאני רוצה להגיד למעצבים/מאפיינים/מנוסים/סטודנטים ומה לא… זה בואו, תפתחו את הראש. מזמינה אתכם להתמכר ליצירת מסכי המגע המטריפים האלה, כי הם העתיד (בני בן השנה לא מבין למה הטלויזיה לא מגיבה לו ב Swipe…) עולם ה Mobile מרתק, ומגניב, אינטואיטיבי וכל כך כל כך צעיר ופתוח.

אם יש לכם ראש טוב לדיגיטל, בואו הצטרפו לקהילת Mobile talks בפייסבוק, אנחנו צמאים למוחות חדשים, נותנים המון כלים ונקודות למחשבה שיחדדו לכם את חוש הטאצ’, ויכניסו לכם את הג’וק הזה ב Swipe up עמוק עמוק לתוך הראש.

 

2 תגובות “קודם כל מובייל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות