תאונה על הפסים – הממשק של רכבת ישראל

ההגדרה של ממשק משתמש היא “המקום בו האדם והמכונה נפגשים”. ישנן סיטואציות בהן האדם והמכונה אכן נפגשים, ליטרלי. הרבה ממשקים דיגיטליים לא עומדים בסטנדרטים העדכניים של ממשק וחוויית משתמש. כשהסיטואציה מתרחשת באופן פיזי בשטח, יש לחוויית המשתמש צורך להיות טובה לפחות אם לא יותר מזו שבמרחב האישי-דיגיטלי.
הסיבה למה היא פשוטה – במרחב הפיזי נכנסים פרמטרים של תור, המתנה והגעה בזמן לרציף הרכבת. מה גם שממתינים בתור לבידוק, יש תור לרכישת כרטיסים ואם גם מתעכבים עם המכונה המחורבנת, אז בכלל אפשר למצוא את עצמך מיובש עד לרכבת הבאה.

 

פוסט שכתב גור רוזן נתן לי השראה לכתוב בעניין הרכבת, כי גם אני למודת סבל בעניין.

הסיפור מבחינתי מתחיל בזה שעד שלב מסויים בכלל לא ידעתי שדרך המכונה אפשר לרכוש כרטיס הלוך-חזור. גם לא הייתי בטוחה איך שמים את ה”רב-קו”.
ניסיתי פעם אחת וכשלא התמצאתי בממשק [כשמאחוריי תור ארוך, משתרך ועצבני] הנחתי שאין אופציה כזו..

אחרי שהסתבר לי שאפשר, בדומה לעוד הרבה אנשים פשוט נעזרתי במאבטחים של הרכבת, שזו תקלה ברמת האוגדה. הם אמורים להתרכז בלאבטח ולא בשירות לקוחות.

 

הכרטיס

המצלמה של הטלפון כבר לא מה שהייתה פעם

המצלמה של הטלפון כבר לא מה שהייתה פעם

לא ברור איפה זה “הנח/י אותו”. אפשרות יותר סבירה הייתה לרשום “אם ברשותך רב-קו הניח/י אותו באיזור המיועד מתחת למסך”.

 

ההנחה של ה”רב-קו” במכונה מאוד לא נפוצה/טריוויאלית. הבעיה היא בעיקר שחסר איור שמדגים איך להניח את הכרטיס. לא מספיק מובן מהשרטוט הלבן שיש להניח את הכרטיס עם הפנים כלפי חוץ.

 

לא ברור גם כמה תורם כתב הברייל, גם אם אדם בעל ראייה לקוייה יצליח להבין איך ואיפה מניחים את הכרטיס, מה שגם אנשים שרואים לא תמיד מבינים – הוא בכל מקרה יצטרך עזרה עם המסך.

אופן ההחת הכרטיס לא טריוויאלי

אופן הנחת הכרטיס לא טריוויאלי

 

מה כן טוב:

*האייקונים של האופציות השונות [במקום סמן העכבר צריך לשים תמונה קטנה של כרטיס הנייר הממותג] עוזרים לסרוק מהר יותר את האפציות.

*יש אופציות לשפות נוספות [בברלין למשל, לא היה].

*הקפידו לתת מענה גם ללשון נקבה.

 

תוכן הכרטיס

אחרי שהמכונה מזהה את ה”רב-קו”, מגיע המסך הקריטי והבעייתי בתהליך. לא ברור מה המשמעות של “רכישת הסדר נסיעה”. נשמע כמו רכישה של חופשי-חודשי או שילוב של רכבת ואוטובוס. בפועל הכפתור מוביל גם לרכישת כרטיס בודד או הלוך ושוב.

היה יותר נכון לרשום “רכישת כרטיס או הסדר נסיעה”  או אפילו להפריד אותם לשני כפתורים שונים.

 

נראה שהממשק לא מספיק חכם כדי לזהות שבשלוש הפעמים האחרונות קניתי הלוך ושוב ת”א-אשקלון, והוא פשוט מציג לי אותם ריקים במקום להראות רכישות עבר שונות. הכותרות של הנסיעות היא “תיאור החוזה”. אפשר את זה בפחות בית משפט?

 

מה פשר הכפתור “טרום תיקוף נסיעה בערך צבור”? לא היה לי אומץ לבדוק. [בפוסט של גור רוזן לא הייתה האופציה הזו] מתחתיו כפתור לא פעיל “בקשת פיצוי בגין איחור רכבת”. אם רכבת ישראל לא רוצה להנגיש לנו בכזו קלות את אופציית הפיצויי, עדיף שיסירו את הכפתור לגמרי.

 

מה כן טוב:

הרעיון של נסיעות אחרונות בהחלט יקצר את התהליך.

 

רכישה

במסך אופן התשלום הניסוח ארוך ומסורבל שלא לצורך. היה אפשר להחליף את “שלם/י במטבעות ו/או שטרות או אשראי” ב“שלם/י במזומן או אשראי” + אייקונים של מטבעות, שטרות וכ. אשראי.

 

 

לפחות הוזילו מחירים

לפחות הוזילו מחירים

מה כן טוב:

הכוונה להדגיש את להשאיר את ה”רב קו” עד לסיום התהליך נכונה.

 

מעבר לעיצוב המיושן, הבעיה העיקרית של רכישת הכרטיסים ברכבת היא חווית המשתמש והמיקרו קופי. האינטרסט של הרכבת הוא לשפר את השירות של הנוסעים ולחסוך בכוח אדם.
היום גם התורים לקופה ארוכים, כי אנשים פשוט חוששים לרכוש דרך המכונה ובצדק.

איך הייתם מנסחים את ההנחיות במסוף הרכבת ?
מכירים מסופים פיזיים נוספים שעושים למשתמשים צרות? ספרו לי 🙂

6 תגובות “תאונה על הפסים – הממשק של רכבת ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות