מעצבים הם לא רק פורטפוליו – על מה מסתכלים בשלב גיוס עובדים לחברה

נהוג לחשוב שקבלה של מעצב/ת לעבודה היא סה”כ תהליך מאוד לוגי. אם הפורטפוליו שלו עומד בסטנרדטים – אז ברוך הבא.
בפועל יש פרמטרים שונים שיתנו לאנשים עדיפות על פני אחרים ויש כאלה שיגרמו דווקא לפסילה שלהם.

ישבתי לשיחה עם אילן דראי [מנהל הקריאייטיב בסטודיו אינקוד הייפרה] על תהליך הגיוס של מעצבים חדשים. אין ספק שאלמד מזה לפעמים הבאות שבהן אעבור ראיון עבודה ואולי זה הסביר לי כמה דברים שפעם לא ידעתי.

אילן מקבל באופן קבוע 4-5 קו”ח מדי שבוע, מה שמתורגם להרבה זמן והתעסקות בפועל. הוא נתן לי כמה אינפוטים מעניינים מהזוית שלו.

 

המלצות

 

כשמדברים על זה שצריך קשרים בכל מקום, לא מתכוונים לזה שיקבלו אותך לעבודה בפרוטקציה. אלא לזה שיתייחסו אחרת לקו”ח שהגיע מאחד העובדים/קולגה/מישהו מוכר אחר. המלצה אישית היא עוד פרמטר חשוב כדי להבין מי המועמד, בלי קשר ליכולות המקצועיות שלו.

המלצה מקצרת תהליכים, אבל לא חוסכת מלהוכיח כישורים.

 

בתי ספר לעיצוב

 

תמיד חשבתי שזו קלישאה. הרי כולם כותבים שהם רוצים בוגרים של בי”ס הגדולים לעיצוב, אבל יזמנו גם כאלה שלא. אצל חסרי ניסיון זה פרמטר קריטי.

אילן דווקא הציג גישה שונה ומעניינת בנושא. יש בי”ס שבאופן כללי הוא פחות מתחבר אליהם. בהרבה מהשיחות המועמדים מנופחים מאגו ולא משדרים ווייבים של רצון ללמוד. סטודיו הוא עבודת צוות והאופי הוא קריטריון משמעותי.
כמובן שכל מקרה לגופו, אבל אפשר לראות מגמתיות כלשהיא.

בנושא בי”ס קטנים יותר לעיצוב – הם אמנם פחות נחשבים, אבל יש גם הרבה אנשים מוכשרים שלא יכלו להרשות לעצמם או שפשוט לא התקבלו לגבוהים. הבחירה במסלול אחר בעיני אילן מעידה על עקשנות ואמביציה ולאו דווקא פחות כישרון.

 

גם יש פרטים קטנים בקו”ח של מועמד שיכולים להבליט אותו קצת יותר מהשאר. בין אם זה לימודים בחו”ל/תפקיד מעניין בצבא/הסבת מקצוע דרמטית וכו’ …

תהליך הגיוס באינקוד. אילן הוא חד קרן שמחזיר תשובה לכל אחד ובכל שלב.

תהליך הגיוס באינקוד. אילן הוא חד קרן שמחזיר תשובה לכל אחד ובכל שלב.

תיאום ציפיות

כדי למנוע אכזבות ולבבות שבורים, עדיף לפתוח את הקלפים על השולחן. שיקוף של אופי העבודה הוא פרמטר קריטי לשני הצדדים, והמתראיין לא תמיד מבין את זה.
בהרבה מקרים פשוט מתקשרים רק כדי לזמן לראיון. מעסיק שלא מפרט בטלפון מסתכן בבזבוז זמן שלו ושל המועמד/ת. מי שכבר יש לו את הניסיון ויודע מה הוא מחפש/דורש, צריך ליזום שאלות כבר בשלב הטלפוני, מאותה סיבה.
שיחת הטלפון עוזרת להבין מי הבן אדם מאחוריה, ואם היא לא התנהלה באנרגיות טובות – פספסתם נקודות.

 

מבחן בית

זה מאוד נפוץ ומקובל לשלוח למועמד מבחן בית. לרוב מטרת המבחן היא לשקף יצירתיות, לצאת מהקופסא ולהתפרע מבחינת רעיונית. זה לא המקום ללכת על בטוח. הרי את הטכניקה רואים בפורטפוליו. המשימה היא לא ארוכה, עורכת כ4-5 שעות ולא יותר.

יש חברות שמגזימות ומנפחות את המשימה למטלה של יום עבודה שלם (!) לא רואה בזה שום טעם ותועלת. אם התרגיל כ”כ ארוך, כנראה שיש בו פחות מחשבה ויותר טכניקה. בשביל זה יש פורטפוליו.

תוצאות התרגיל פוסלות הרבה אנשים בעיקר כי לא קראו את ההוראות כמו שצריך. גם בשלב הזה מי שיוצא ממסלול הקליטה, מקבל שיחת טלפון עם הסבר למה התרגיל לא עבר.

בסופו של דבר, במקומות עבודה בהם יש צוות של מעצבים, האופי והפרסונה לא פחות חשובים מהיכולות המקצועיות. מי שהוא לא  Team Playerבהכרח לא יתאים. היחס שמועמד מקבל בתהליך הקליטה לחברה משקף שלה ושל העובדים בה.

tumblr_inline_o3sgopsU321t9bsnt_500

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות