לסיים את לימודי העיצוב ולהתחיל בנאחס

אני מסוג האנשים שתמיד נראה להם שלאחרים יותר קל ורק אצלי הכל קשה. למצוא עבודה כמעצבת צעירה שסיימה את הלימודים שלה זה עתה, הייתה משימה לא פשוטה. נדמה לי שאין חברה בת”א שלא התראיינתי בה [מהמגזימים].

פרוייקט הגמר שלי היה סוג של נפילה.
הסיפורים הקסומים על סטודנטים ש’צדו’ אותם היישר משלב הצגת הפרוייקט לא עבדו במקרה שלי. לא היה לי ‘פרוייקט דגל’, אבל תיק העבודות שלי היה כנראה מספיק טוב, כי הטלפונים זרמו, המעסיקים התעניינו. גם הרבה מהראיונות היו ממש מעולים, לפחות ככה חשבתי. היו פעמים שישבתי עם מראיינים, צחקנו וקישקשנו גם על הא ודה וכשיצאתי הרגשתי שהם בטוח יבחרו בי.

אבל כמו בעולם הדייטים, כשאתה לא מעונייין אתה פשוט לא מתקשר והצד השני שדווקא היה בעניין לא ידע בדיוק מה לא עבד. זה דפוס מקובל אצל מראיינים, אבל אין ספק שזה אומר עליך שאתה חרא. התרבות הזו של מעסיקים שלא חוזרים למועמדים שרואיינו אצלם היא פסולה ולא הוגנת. סה”כ מדובר בסמס/אימייל/שיחת טלפון. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר…

לחפש עבודה זו משרה מלאה. מתוך לוח המשרות של הופ

לחפש עבודה זו משרה מלאה. מתוך לוח המשרות של הופ

כנראה שהיו מועמדים טובים יותר, כנראה שהייתי צעירה מדי וזה הרתיע מעסיקים, ובטוח שהביטחון שלי היה בתחתונים, מה שפחות עזר. מפה לשם הגיעו כל מיני הזדמנויות שרלוונטיות לפרלנסרים. אז אמרתי יאללה, נזרום עם זה. מאושרת וחדורת מוטיבציה הלכתי למע”מ ופתחתי תיק. זאת הייתה אולי הטעות הכי קריטית. לא ידעתי איך לתמחר ולהתנהל, למדתי על חשבון הכסף שלי והשיערות הלבנות הרבה חוקים ובירוקרטיות שקשורים ללהיות עצמאי. בחלק מהמקרים רדפתי אחרי כסף שהגיע לי.

תרבות התשלומים בארץ מזעזעת, והעדפתי להיות מעצבת יענו In house. עיקר העבודה הייתה בWisestamp ובבלאנקו. הרוטציה בין שתי עבודות הייתה נחמדה ומאוזנת. זה גם ביטל את הצורך לרדוף כל הזמן אחרי פרוייקטים ולתת הצעות מחיר מייגעות.

להיות מעצבת יחידה וצעירה על מוצר זה מלמד ומאתגר, אבל בשלב הראשוני של היציאה מהלימודים חייב שיהיה ממי ללמוד ולהתפתח מקצועית בצורה יותר מאסיבית. יצא לי להתקל בהרבה הצעות עבודה של חברות הזנק צעירות שמחפשות מעצב צעיר משמע זול. זה כנראה נוח לשני הצדדים, אבל עקומת הלמידה כמעצב תהיה פחות תלולה.

כשחזרתי לחפש עבודה כשכבר יש לי ביד ניסיון מסויים התמונה הייתה אחרת לגמרי. הרגשתי שאני יכולה לברור עבודות, והחיפושים לא נמשכו הרבה זמן.

הלקחים העיקריים שלי מהשני וחצי הראשונות:
*לא להיות עצמאי, אלא אם כן אתם יודעים שתרוויחו יחסית הרבה. אחרת זה פשוט לא משתלם.
*עבודה כמעצב צעיר ויחידי בחברה היא נחמדה בתור ניסיון ראשוני, אבל צריכה להיות יחסית קצרה ולשמש ככרטיס כניסה למקומות אחרים.

ובגדול, כמו בכל מיני מקרים רלוונטים: “Be water my friend”.

 

4 תגובות “לסיים את לימודי העיצוב ולהתחיל בנאחס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות