זה לא הגיל זה התרגיל

השבוע מלאו לי 28 אביבים. חוץ מזה שכבר לא אצטרף למועדון 27, כשלבחורות יש יום הולדת זה תמיד גורם להן לחשוב על כל מיני דברים.
בעקבות כל מיני כתבות שקראתי לאחרונה, תהיתי בעניין ה”מעצבים חייבים להשאר מעודכנים אחרת הם לא יצליחו למצוא עבודה ויהיו מובטלים עוד שעתיים אז תקראו עכשיו ומלא!!@#!”.

הפחד מלהפסיד הוא תופעה טרייה בדור שלנו, שמתחילה להיות מדוברת יותר ויותר. מבלי לחפור לעומק יותר מדי, צריך להיות שלם עם עצמך כדי שזה פחות ידגדג ולא יגרום לחרדות או חששות.

אישית, אני מאמינה שכל עניין ה”חייבים להשאר מעודכנים” קצת יוצא מפרופורציות, בטח ביחס לקצב התעבורה ברשת לעומת העולם שבחוץ. כבר 5 שנים שאני שומעת שמעצבים חייבים ללמוד לתכנת אחרת הם לא יהיו רלוונטים בשוק. בפועל עד היום לא שמעתי או פגשתי מעצב/ת שאשכרה כותבים קוד ביום-יום שלהם.

יש מישהו בקהל שרוצה לצאת חוצץ?

בנושא אחר בעניין דומה, אפשר להכריז חגיגית שהסנאפצ’אט כבר חלחל אל תוך הישראליות, גם לדור הקצת פחות צעיר [25-30]. הפעם הראשונה שנתקלתי באיזה שהוא אופן באפליקציה הזו הייתה בבלוג של סמואל חוליק, וממש לא הבנתי מה העניין שם ומה לעזאזל זה עושה.

 

כל העניין סביב האפליקציה מרתק מבחינה מוצרית. איך קורה שמידי יום 100 מיליון אנשים משתמשים בה מבלי שנשמע עליה בכלל. איך מקימים מוצר שידבר לבני נוער כשאתה אדם בוגר?

שמו רקע שקוף עם מצלמה. עף לי הפוני

שמו רקע שקוף עם מצלמה. עף לי הפוני

המצחיק הוא שעבור הפוסט הזה הורדתי סנאפצ’אט כדי להתנסות קצת. משום מה יש בעיית אבטחה כלשהיא ולכאורה פרצתי למישהי לחשבון, למרות שזה המייל שלי. מעניין כמה חצ’קונים יצאו לה כשהיא תגלה ש’פרצו’ לה לסנאפצ’אט …

הממשק של סנאפצ’אט עובר על כל החוקים האפשריים של הנגשה למשתמש חדש. ממש מרגיש כאילו נזרקתי לים מלא הורמונים של מתבגרים ללא מצופים. אי אפשר להבין שם שום דבר וזה בעצם הקטע. אני מרגישה זקנה פתאום ממרום גילי, עכשיו אני מבינה איך אמא שלי הרגישה בפעם ראשונה בפייסבוק.

נראה גם שבני הנוער רק מנסים לברוח מכל קונסצנזוס טכנולוגי. בהתחלה הם היו בפייסבוק, עד שההורים באו, אז הם ברחו לאינסטוש. הטוויטר בארץ לא תפס, והסנאפצ’אט בא בזמן.

היתרון של המוצר הזה נותן מיידיות שאין אצל המתחרות, השיתוף הוא מיידי בין החברים הקרובים, מה שיוצר אינטימיות, וימחק אחרי 24 שעות. לא צריך לחשוש שיצאתם מכוער ושזה יתועד בדפי ההיסטוריה של האינטרנט.
מצאתי פוסט מעניין בQuora שהגולשים שם מסבירים למה הם או אנשים אוהבים להשתמש בזה.

הפחד להפסיד לא הכה בי בעקבות הסנאפצ’אט. היא לא באמת סובבת סביבי והחברות שלי לא משתמשות בה.
מה שיפה במוצר הזה שהוא שובר את כל החוקים האפשריים בתחומו. מהממשק וחווית המשתמש הנועזת, עד לנביאי הזעם שאמרו שאנחנו מוצפים ברשתות חברתיות, ושאין מקום לעוד חברות במגרש המשחקים של השיתופים והסלפיז.

 

3 תגובות “זה לא הגיל זה התרגיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות